הרעה מוחשית בתנאי עבודה
מצב של הרעה בתנאי עבודה יכול לתחושת תסכול ואי נוחות לכל אחד ואחת מאיתנו. אנו נמצאים במקום העבודה שעות רבות, משקיעים את מירב מרצנו להגיע בזמן, להספיק את כל המטלות. רבים מאתנו סבורים כי אינם מקודמים במשך שנים רבות, מקבלים שכר מועט, עובדים שעות עבודה הארוכות ואין שינוי לטובה בתנאי עבודתם.
כך תבחינו האם תנאיכם אכן הורעו, מה ניתן לעשות, והאם כל שינוי בתנאי עבודתכם נחשב כהרעה מוחשית.
מהי הרעה מוחשית?
יששכר עובד כמנהל חשבונות כ-25 שנים. מידי יום ביומו הוא מגיע לעבודתו בשבע בבוקר, ולעיתים נאלץ להישאר שעות נוספות ללא קבלת תמורה.
על אף שיששכר עושה עבודתו נאמנה, ואף חוסך בעלויות לחברה בה הוא שכיר, הממונה של יששכר מעולם לא זמן אותו לישיבות הנהלה או לכנסים מקצועיים אשר בהם מנהלי החשבונות האחרים נוטלים חלק.
במשך השנים הועבר יששכר מחדר גדול ומרווח לחדר קטן ללא חלונות, אין לרשותו מזכירה או סיוע כלשהוא בעבודתו הואיל ומזכירתו הועברה לתפקיד אחר, ולעיתים מבקש הממונה מיששכר להדפיס עבורו מכתבים, לענות לטלפונים, לתייק ולהפיץ דואר כאשר מזכירת הממונה נעדרת מהעבודה.
האם מדובר בהרעה מוחשית? האם יכול יששכר לטעון כי בשל התנהגות הממונה אינו יכול להמשיך בעבודתו?
החוק מגדיר הרעה בתנאי העבודה על פי סעיף 11 (א) לפי חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 באומרו כי אם התפטר עובד בשל הרעה בתנאי העבודה או בשל נסיבות שבשלן אי אפשר לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את התפטרותו כפיטורין.
כלומר, אם יוכיח יששכר כי חלה הרעה בתנאיו במשך השנים, ולכן אינו יכול להמשיך בתפקידו, הוא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.
כיצד מוכיחים הרעה מוחשית בתנאי העבודה?
על מנת להוכיח כי קיימת הרעה בתנאי העבודה, אין די בהרגשתו הסובייקטיבית של יששכר - הוא חייב להוכיח על ידי עובדות באופן אובייקטיבי כי תנאיו הורעו.
האם יששכר אינו מקבל תשלום עבור שעות נוספות?
האם לא נכללה תוספת יוקר במשכורתו?
האם יששכר לא קודם, כשם שמנהלי חשבונות אחרים קודמו במחלקה?
האם הממונה מתייחס אליו באופן משפיל על אף שיששכר העיר לו על כך פעמים רבות?
האם הממונה דורש מיששכר לעבוד מספר רב של ימים בשבוע כאשר עובדים אחרים במחלקה אינם עושים כן, ללא תמורה כספית?
האם הופחתה משרתו של יששכר בניגוד לחוזה העסקתו?
אם אכן התשובה לאחת מן השאלות האלו חיובית צריך יששכר לעבור לשלב הבא, הוכחת הקשר בין התפטרותו לבין ההרעה, כלומר על יששכר להוכיח כי ההרעה היתה המניע לתוצאה של רצונו להתפטר.
אולם בכך לא תמה מלאכתו של יששכר. עליו להוכיח בנוסף כי נתן התראה למעבידו על כוונתו להתפטר בשל הסיבות שפורטו, וכאשר מדובר במצב אותו ניתן לשנות, חייב יששכר לומר למעבידו כי בכוונתו להתפטר, כך שהמעביד יוכל לפעול לסילוק הסיבה. אם לא כן, יצא יששכר ידי חובתו למעביד.
מהי אינה הרעה מוחשית בתנאי העבודה?
כאמור, יששכר אינו מרגיש סיפוק בעבודתו במשך השנים. העבודה השגרתית, אי שיתופו בישיבות הנהלה, חוסר היכולת להתייעץ עם הממונה בעניינים מקצועיים. האם די בכך להוכיח הרעה מוחשית בתנאי עבודתו?
התשובה לכך היא שלילית. אין די בכך שיששכר מרגיש תסכול וחסר מימוש עצמי על מנת להוכיח הרעה מוחשית בתנאי עבודתו. אם יששכר לא קודם וכן לא קודמו מנהלי חשבונות אחרים, אזי אין זה בגדר הרעה מוחשית.
דבר נוסף, אם המעביד לא חוייב לקדם את יששכר מתוקף החוק, צו הרחבה, או הסכם לכלל העובדים בתחום, קרי הסכם קיבוצי, אזי לא יוכל יששכר על סמך זאת להוכיח הרעה מוחשית.
הרעה מוחשית צריכה להיות מוכחת על ידי עובדות. אין די בהרגשה של העובד לגבי קיפוחו או קידומו. יש להוכיח שינוי בפועל בתנאי העבודה, הבא לידי ביטוי בירידה משמעותית בתנאי העבודה של העובד.
שימו לב: אם אכן חשתם בירידה בתנאי עבודתכם, המלווה בעובדות, הודעתם למעביד אולם המצב נשאר כמות שהוא, יש לפעול אופרטיבית על מנת שאי פעולתכם לא תחשב כהסכמה לתנאים הללו.
פורסם לראשונה במדריך עורכי דין ומידע משפטי בישראל - http://www.blog.lawguide.co.il/showarticle.asp?a=8323